Dekel Bikes | Articles | Made In Israel | אופניי קרבון תוצרת ישראל |אופניים מאמרים

הקשר בין שגיא לאופניים התחיל כבר בגיל צעיר, וחיבר כבר בתחילת הדרך בין שתי אהבות - רכיבה על אופניים ובנייה, הרכבה ופיתוח של כלי רכב שונים ומשונים. כבר בגיל 13 רכב שגיא והתאמן באופן קבוע, והצטרף לקבוצת רוכבי הכביש "גלגלי העץ" של אלי סמוכה. באותה תקופה הוא כבר הרכיב ובנה לעצמו בסדנה של סבו (מסגר במקצועו) זוג אופני טנדם.
בשנות ה-80 הוסיף דקל אלמנט נוסף לאהבתו לכלי רכב דו-גלגליים, והתחיל לרכוב על אופנועים באופן תחרותי. גם אל הרומן שלו עם האופנועים הכניס דקל את כישוריו הטכניים, ופתח סדנת אופנועים. בנוסף לעבודה על האופנועים התחיל דקל לבנות בסדנה כלי רכב לשטח (באגים) והחל להתעסק בשיפוץ "חיפושיות" והקמת "עמותת החיפושיות", מועדון החיפושית הישראלי.
את אהבתו לאופניים לא שכח דקל, ומהרגע שהחלו להימכר בארץ אופני הרים, הוא חזר אל אהבתו הישנה, ומאז הוא על אופניו.

למה לבנות אופניים? מה רע בלקנות זוג אופניים חדש?

"בשנים האחרונות רכבתי על גארי פישר שוגר שנת 2002. רכבתי עליהם המון, נהניתי מהם ונהניתי מההרגשה להיות הבעלים של שוגר. לאחרונה, באופן די טבעי כמו שקורה לרבים בארץ, גם אני נתקפתי במחלת השידרוגיטיס, והחלטתי שהגיע הזמן להחליף אופניים. באופן טבעי חשבתי על החלפה לסינגל פיבוט, וחשבתי על סנטה קרוז או אלסוורת'. ההתלבטות לא היתה קלה. אני לא מתבייש להגיד שרציתי אופניים ייחודיים, משהו שלא רואים יותר מדי בשטח הישראלי. באחת הרכיבות שלי עם חברים, נושא השדרוג עלה לדיון, ובאופן לא צפוי עלתה השאלה למה לא מייצרים אופניים בישראל. השאלה הזו הציקה לי, והחלטתי ללכת על זה. הודעתי לחברי, שאני הולך לבנות בעצמי את אופני החדשים".

החלטת לבנות אופניים. זו החלטה נחמדה, אבל בסופו של דבר להחליט זה קל. הביצוע הוא החלק הקשה. מהיכן הבאת את הידע הדרוש לבניית אופניים?

"המטרה העיקרית שלי היתה לבנות לעצמי אופניים, שיתאימו לצרכים שלי. אלו דברים שלא בטוח שהם קיימים היום בשוק, אבל אני כרוכב הייתי רוצה לראות על האופניים האישיים שלי. הרבה יותר קל לפתח אופניים לאדם אחד ספציפי, בעיקר כשהבונה הוא הרוכב, מאשר לפתח אופניים שיתאימו לצרכים של מספר גדול של צרכנים פוטנציאלים. ניצלתי את הידע והניסיון שלי מ-15 השנים שבהן אני רוכב באופן קבוע על אופני הרים, 15 שנים שבהן השוק גדל, התפתח והשתכלל. וכמובן שלזכותי עמד יתרון נוסף, של יכולת, ידע וניסיון טכני בבנייה ובשיפוץ כלי רכב ממונעים.
התכנון עצמו ארך כמעט ארבעה חודשים, אבל בסופו של דבר, כשסיימתי את שלב התכנון, היתה לי תמונה מדויקת של המוצר שאני רוצה לייצר וידעתי שאני מסוגל לעשות את זה".

מה היו התגובות ששמעת אחרי שהצהרת שאתה הולך לבנות אופניים?

"בעיקר סקפטיות. רוב האנשים ששמעו על זה לא האמינו שהדבר הזה ייצא באמת לפועל. חוץ מבני משפחתי וחבריי עדי ורועי, אף אחד לא האמין שאני רציני בנושא הזה, שאני באמת מתכוון לעמוד בהצהרות שלי ושאני באמת מתכוון לבנות בעצמי אופניים. ולא אופניים פשוטים אלא אופניים איכותיים, שיאפשרו רכיבה אתגרית ואגרסיבית. אבל למרות הדעה הרווחת, אני ידעתי שאני רציני, וידעתי שאני מתכוון לעמוד באתגר שהצבתי לעצמי.

בזמן תהליך בניית האופניים, נתקלת בקשיים? רגעי משבר שבהם היית על סף ויתור?

(צוחק) "ברור שהיו רגעי משבר, ימים שבהם הדברים לא הסתדרו כמו שרציתי, ימים שבהם לא הייתי סגור על איך אני רוצה שדברים ייעשו. רגע המשבר הגדול ביותר שלי היה בזמן שבניתי את המזלג האחורי. בשלב מסוים גיליתי שעשיתי טעות קריטית במזלג, שלא ניתן לתקן. זה שבר אותי. הייתי חייב לזרוק את המזלג ולהתחיל הכל מחדש. באותו רגע לקחתי פסק זמן, עזבתי הכל ונחתי שבועיים. אחרי שבועיים שבהם לא ראיתי את האופניים, חזרתי בכוחות מחודשים לסדנה במטרה לסיים את הפרויקט, וזה כל מה שהייתי צריך כדי לסיים את הבנייה".

מתי סוף-סוף רכבת על "אופני דקל", האופניים שאתה בנית?

"בשלבי הסיום של הבנייה, כבר לא עמדתי בפיתוי. הרכבתי על האופניים חלקים מה"שוגר" ויצאתי לרכיבות ניסוי קצרות ליד הבית. אבל דווקא הרכיבה האמיתית הראשונה על האופניים הגיעה בהפתעה. בעקבות פרסום תמונות של האופניים בפורום "אופניים" של תפוז, קיבלתי פנייה מפתיעה, מלא אחר מאשר מיסטר פרירייד בכבודו ובעצמו - נמרוד כהן. נמרוד הזמין אותי לרכוב עם האופניים בתחרות הוולוו צ´אלנג´ שהוא ו"עז הרים" ארגנו. הפרסום בפורום "אופניים" היה ביום חמישי, והתחרות היתה אמורה להיות באותו סוף שבוע. החלטתי לקבל את ההזמנה של נמרוד, למרות שבאותו שלב האופניים לא היו מורכבים. באותו לילה, בעזרתו של יגאל (בעל חנות אופניים ברעננה ב.ש), הרכבנו בפעם הראשונה את האופניים במלואם, עם המכלולים והחלקים, שהזמנתי במיוחד בשבילם".

לא פחדת להגיע לתחרות אתגרית מהסוג של הוולוו צ´אלנג´, עם אופניים שעדיין לא עשית להם רכיבת מבחן רשמית?

"קצת חששתי. בכל זאת סיימנו את ההרכבה רק בלילה שלפני התחרות, אבל לשמחתי כל החששות שלי התבדו. האופניים עמדו בציפיות. העסק עבד. בנחל המערות הרגשתי שאני רוכב באוטוסטרדה. טסתי עם האופניים, ומרגע לרגע הרגשתי בטוח יותר עליהם. הדבר היחיד שאני מצטער עליו, הוא שהכושר שלי לא תאם את רמת האופניים. אולי בכושר טוב יותר הייתי מנצח (צוחק). בעליות סבלתי, ואשתי היתה חייב להאט בשבילי, אבל בירידות טסתי ותפסתי אותה בחזרה. לא יכולתי למצוא מבחן טוב יותר לאופניים ברכיבה הראשונה שלהם".

כיצד הגיבו שאר המתחרים והקהל במירוץ לאופניים "המוזרים" שלך?

"לקח להם קצת זמן לעכל את היצירה המוזרה הזו: "מה זה האופניים האלו?", "איזה חברה ייצרה אותם? ", וכמובן: "כמה הם עולים?" היו השאלות הראשונות ששמעתי. בהמשך אנשים מפורום "אופניים" התחילו לזהות את האופניים והכינוי השכיח היה "הדקל משין". ואז השאלות הפכו להיות יותר מקצועיות כמו:"כמה הם שוקלים?" (צוחק).

אחרי שהשלמת את הפרויקט הראשון, מה התוכניות להמשך הדרך?

"מרגע שהאתר עלה לרשת נרשמה היענות עצומה. כמות המתעניינים ברכישה מהווה הפתעה נעימה. כרגע, לצערי, כל העסק בהקמה ואיני יכול להתחיל בייצור מיד. בימים אלו אני עובד על תכנון אבות טיפוס נוספים, על שיפור הקיים ועל המשך ניסוי הכלים .פרויקט נוסף בעבודה הוא פיתוח שיטות עבודה לשימוש בסגסוגות אלומניום משולב קרבון - מעין היבריד - שיטה הנמצאת בשימוש באופני כביש בעיקר. במקביל אני שוקד על פרסום וחיפוש משקיעים בארץ ובעולם.